תעוד ותכנון בית הסירה
בית הסירה הוקם בסוף שנות ה-30 כמעגן מקורה לסירת המשטרה הבריטית. הבריטים הציבו בכנרת כוח שיטור חמוש כדי לאכוף את הסכמי סייקס-פיקו ולהשליט סדר במי האגם והירדן. המבנה, בנוי בטון, כלל מדרגות שירדו אל קו המים ואיפשרו לסירה לעגון בתוכו בבטחה. על המבנה שמר ערבי מהכפר סאמח' (צמח). על פי מסורת ילדי דגניה, השומר היה בעל עין אחת שנהג למצמץ בה ללא הרף, ועל כן זכה לכינוי "אבו-מסמס". השם דבק לא רק בשומר אלא גם במבנה עצמו, ועד היום מכנים אותו חברי דגניה בשם זה.
במהלך קרבות עמק הירדן ב-1948, הותקף האזור על ידי הצבא הסורי. פגזי טנקים שנורו לעבר דגניה פגעו במבנה, וסימני הפגיעה המקוריים ניכרים בקירות הבטון עד ימינו. לאחר המלחמה שינה המבנה את פניו והפך למוקד פנאי עבור הקיבוץ; "מבחן האומץ" המפורסם של ילדי דגניה היה קפיצה נועזת מגג המבנה הישר אל מי הירדן. עם השנים, בשום ירידת מפלס המים, נותר "בית אבו-מסמס" יבש ורחוק מקו המים, עדות דוממת להיסטוריה ביטחונית וסיפורי ילדות רחוקים.
